פרק שלושים ושמונה יוסף ושר המשקים

אחרי שיוסף פתר את חלומו של שר המשקים , הוא פנה אליו בבקשה ו , 'מ יד-טו כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמלי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה . כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם — ; פה י לא עשיתי ? ? T מאומה T : כי ? שמו T אתי בבור . שר המשקים לא השיב על הבקשה הזאת . אולם שתיקתו נראית כהודאה שיש בדעתו למלא את בקשתו של יוסף . ולפיכך יכול היה יוסף לצפות שהוא יצא לחופשי בעזרת האיש שהוא פתר את חלומו לטובה . אולם ציפייה זו לא נתקיימה : , 'מ כג ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו . משום כך נאלץ יוסף להמתין עוד שנתיים ימים , עד שפרעה חלם חלום ולא נמצא לו פותר . רק אז נזכר שר המשקים ביוסף והזכיר אותו לפרעה , וכך יצא יוסף לחופש ועלה אל המלוכה . נראה ממשמע לשון הסיפור הזה , שהכתוב מגנה את שר המשקים על כפיית הטובה שהוא נהג ביוסף . והעובדה שיוסף יצא לחופשי רק כעבור שנתיים ימים , נזקפת אפוא רק לחובתו של שר המשקים . תפיסה שונה של הסיפור הזה משתקפת במדרש חכמים ' : ' אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו' - זה יוסף , ' ולא פנה אל רהבים' - על ידי שאמר לשר המשקים , 'זכרתני' 'והזכרתני' ניתוסף לו שתי שנים ....  אל הספר