56 בערעור שבין חברת אורלי וחברת דנדי הקדימו שופטי בית המשפט העליון את שאלת ההטעייה לשאלת המוניטין . חברת אורלי , היתה מייצרת ומשווקת סלטים בכלי אריזה שעליהם מוטבע סימן הנושא את השם "מי . "ומי חברת דנדי החלה מייצרת ומשווקת אף היא סלטים בכלי אריזה דומים שעליהם מוטבע סימן הנושא את השם . "דנדי" בין הסימנים היה דמיון שעיקרו בצורת האליפסה וכן בקו הנמשך של האות ו' ( בסימן של "מי ( "ומי ושל האות נ' ( בסימן של ( "דנדי" כלפי מעלה . אורלי בקשה צו מניעה ולא נענתה . השופט מלץ ( בדעת מיעוט ) - אחרי ניתוח חוזר של ההלכות בענין הוכחת המוניטין - שהוא שלב מוקדם בדיון על עוולת גניבת עין , החליט בכל זאת לדון תחילה בנושא ההטעייה משום שלדעתו לא נתקיים יסוד זה . " יש אכן דמיון בין הסימנים , ככל שמדובר בצורה האליפטית ובצורתן הגראפית של האותיות . אולם , ויזואלית , הסימן אינו מורכב מפרטים רבים , ולפיכך מתמקדת העין לא רק בסימן אלא גם , 56 ע"א , 395 / 88 חברת אורלי ש ' ( 1985 ) בע " מ ואח ' נ ' דוב' דנרי תעשיות מזון בע"מ ואח , ' פ"ד מה . 32 ( 4 ) ובעיקר , באותיות השם המוטבע עליו . בין השמות "דנדי" ל"מי ומי" אין כל...
אל הספר