עילות התביעה

התובענה שבמסגרתה מוגשת בקשה לצו–מניעה צריכה להכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה , אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית–המשפט . תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו , לא יגיש אחרי–כן תובענה בשל זה . מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת , רשאי לתבוע את כולם או מקצתם , אך אם לא תבע את כולם , לא יתבע אחרי–כן כל סעד שלא תבעו , אלא–אם–כן הרשה לו בית–המשפט שלא לתבעו . במקרה כזה יש להגיש , עם כתב–התביעה , גם בקשה לפיצול סעדים . צו–מניעה לא יינתן אלא–אם–כן מטרתו להגן על זכות המוכרת בדין , או מכוח דיני היושר או מכוח הסכם , מפורש או מכללא . אם אין התביעה מגלה עילה , ניתן לבקש מחיקתה על הסף . . 56 תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי . . 57 תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי . . 58 ראה לעיל בפרק ששי : כללים ושיקולים במתן צו–מניעה , פסקה " הזכות המהותית" ( עמ' 82 לעיל . ( . 59 תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי .  אל הספר