צו–מניעה , מלכתחילה , יכול להיות רק אחד ממספר סעדים שמבקש התובע . התובע , שזכויותיו הופרו , יכול לפנות לבית–המשפט ולבקש צו–מניעה שיאסור את המשך ההפרה וכן לתבוע פיצויים על הנזקים שנגרמו לו על–ידי ההפרה עד הגשת המשפט . התובע יכול גם להסתפק באחד משני הסעדים : לוותר מראש על הסעד של צו–מניעה ולהסתפק בתביעת פיצויים על ההפרה , זאת הוא יעשה כאשר , למשל , תוקפה של הזכות שלו פג ( כגון : פטנט שפג תקפו ) או כאשר סיכוייו לקבל סעד מן היושר הם אפסיים ( כגון : שהתובע השתהה והיה ב"שב ואל תעשה" פרק זמן ארוך , כשהנתבע שינה בינתיים את מצבו לרעה עקב "השלמה" מצד התובע . ( התובע אף יכול לתבוע רק צו–מניעה . בית–המשפט , בשקלו אם להיענות לבקשת התובע ולהעניק צו–מניעה , רשאי לבחון אם זהו הסעד הנכון , והוא רשאי להעניק לו סעד חלופי אחר ( כגון : פיצויים , ( אף אם הוא לא ביקשו במפורש , במיוחד כאשר סעד כזה מעוגן בחוק מפורש . . 191 ראה גם בפרק תשיעי : אכיפת צו–מניעה , בפסקה "צו בלתי . "אכיף . 192 השופט לנדוי בענין - המ' , 280 / 57 ע"א 334 / 57 עד 337 / 57 חכמוב נ' שמידט , פ"ד יב 67 , 59 בהסתמך על : בג"צ 279 / 51 אמסטרד...
אל הספר