כבר הדגשנו שרשות מקומית כתאגיד רשאית לעשות רק מה שהמחוקק התיר לה או הסמיך אותה במפורש , שלא כאישיות פיזית הרשאית לעשות הכל , מלבד מה שהמחוקק אסר על עשייתו . היא רשאית להוציא לפועל את חובותיה ולפעול לפי סמכויותיה לפי שיקול דעתה , ובלבד שלא תחרוג בכך מן המסגרת האמורה . אולם הסמכויות , כפי שפורטו לעיל הן רחבות מדי , כלליות מדי , וכדי למלא אותן בפרטי ביצוע יש צורך בחקיקת משנה אשר תקבע הנחיות והוראות אשר תאפשרנה לכל מי שנוגע לעניין לדעת מה נדרש ממנו וכיצד עליו לכלכל את מעשיו , וכן תקבענה לרשות המקומית הליכי פעולה שלפיהם תנהג . לצורך זה הסמיך המחוקק את הרשות המקומית לחוקק חוקי עזר . לדוגמא : בסעיף 239 לפקודת העיריות הוסמכה עיריה להסדיר שווקים ציבורים למכירת מצרכים ולקבוע אגרות , דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים , וכן הוסמכה עיריה להקים שווקים כאמור . מסגרת זו היא כללית מדי , בעוד שבחוק עזר לדוגמה לעיריות בנושא שווקים נקבעו הוראות מפורטות בנושאים הבאים : היתר כניסה לשוק , החזקת המאזניים , המשקולות והמידות במקום גלוי ללקוחות , איסור למכירת טובין אלא בשוק , בחנות או על ידי ר...
אל הספר