כינון עיריה

בשתי דרכים נתכוננו העיריות בארץ : על ידי פקודת העיריות עצמה ועל ידי הכרזת הנציב העליון או שר הפנים על פי הפקודה . בסעיף ( 1 ) 3 לפקודת העיריות , , 1934 נקבע כי " תושבי האזורים המפורטים בתוספת הראשונה לפקודה זו יהיו לעיריות למן תחילת פקודה זו . "ואילך התוספת כללה את העיריות : באר–שבע , בית–שאן , חיפה , טבריה , יפו , ירושלים , לוד , מג'דל , נצרת , עכו , צפת , רמלה , שפרעם ותל–אביב . בזמן המנדט ( 1937 ) נוספה לרשימה זו עירית פתח תקוה . יתר העיריות נתכוננו על פי צו מאת שר הפנים . מאז ועד היום נתווספו עיריות רבות . שלב ראשון לכינונה של עיריה חל כשנראה לשר הפנים כי רצוי שתושבי אזור פלוני , בין שהוא , כולו או מקצתו , בתחומה של עיריה ובין אם לאו - יהיו עיריה , אם משום שזו היא משאלתם של רוב תושבי האזור ואם מסיבה אחרת , רשאי השר לצוות כי תיערך חקירה על ידי ועדת–חקירה בדבר האזור , ובמשאלותיהם של תושביו . מינוי ועדה כזו אינו טעון פרסום ברשומות . לפחות אחד מחברי הוועדה יהיה מי שאינו עובד מדינה . לאחר שיעיין בתסקיר הוועדה , רשאי השר , לפי שיקול דעתו , להכריז , כי תושבי האזור יהיו עיריה . הוא לא יעשה...  אל הספר