השירה כחרב בידיו של גיבור לא גיבור

השלב המכריע בעלילת חייו של הגיבור המיתי הרומנסי הוא הקרב הפתטי לחיים או למוות שהוא מנהל עם מפלצת על אנושית או תת אנושית , המשעבדת את בני האדם ומטילה עליהם אימה , מפרה את הסדר החברתי , ומביאה בצורת , עקרות וקיפאון בטבע . הפונקציה הסימבולית והפולחנית של הגיבור היא אפוא כפולה : גאולה חברתית לאומית , וחידוש כוחות החיים בטבע . קרב זה , כמו שאר המוטיבים הפלאיים , יכול להתממש ביקום המיתולוגי הקדם היסטורי או בעולם הבדוי של הרומנס , אפילו בימינו . אבל כשהרומנס מתייחס למציאות ריאלית המוכרת לקורא מניסיונו האישי או מניסיון המין האנושי , חייב לקרות בו מעתק . המפלצות המיתיות או הרומנטיות המושתלות בעולם ההיסטורי עוברות מטמורפוזה או סובלימציה והופכות לדמויות אנוש מפלצתיות בעולם הבדוי של הטקסט : מכשפה רעה הופכת לאם חורגת מרושעת ; דרקון הופך לענק מפלצתי המתגלגל לאיש גדול מידות ומאיים , כגלית הפלישתי המקראי ; השטן לאיש שטני , כיאגו באותלו של שקספיר . אצל גרינברג , הנחש המיתי הקדמוני הופך לסנבלט בעל ביתי . השתלת הפנטסטי במציאות אקטואלית מוכרת מחייבת 1 מפלצת מים , כגון תיהמת הבבלית ( התהום של בראשית א , ( ...  אל הספר