האל־הנפח

אחת המטפורות שגרינברג אהב לאפיין בה את האל המשלח , כשלא איין אותו מכול וכול , היא מטפורת הנפח , המתקשרת באופן טבעי אל מוטיב הגחלת הרצפה שפתחנו בה . קורצוייל קושר את תמונת האל הנפח בשירת גרינברג להתגלות בסיני , לאש , ולדיוקן ה'אני' של הדובר הגרינברגי כנביא הפועל בהיסטוריה אלוהית ממשית , בניגוד לתפיסה המודרניסטית הרואה את הזמן כממד המנותק מן האלוהי ( תשכ"ו , " . ( 94-89 , 61-60 מטפורה זו מופיעה לראשונה בהגברות העולה , בשיר 'פעמון . 'הבוקע האל הוא נפח המלטש את הנבחר כחרב לקראת יום קרב , או יוצק אותו כפעמון 'הבוקע לעניות . 'מזדככת רעבונו הנזירי הממושך הופך את הנבחר ל'מקשה כמתכת' ה'עלולה להיות סדן בשביל הנפח — אלהי 1990 ) ' ! א : . ( 84 באנקראון על קטב העצבון , בשיר ' כפרקי נבואה בוערים , 'ימותי הפותח את המחזור 'עם אלי , 'הנפח הוא מציג עצמו כגוש מתכת המיועד להיתוך ועליו 'עומד' אלוהיו הנפח 'ומכה , 'בגבורה להופכו למסכת 'פרקי נבואה בוערים' 1990 ) א : . ( 124 רמות הנפח , כמעין הפיסטוס יהודי , מופיעה שוב בשיר ז' שבמחזור 'בכתב , 'המכוה בספר הקטרוג והאמונה . הפעם הנפח הוא המשיח , העומד על הסדן לרק...  אל הספר