העלילה האנכית של המבדה המופלא

הפעולה האנושית במבדה המופלא — במיתוס וברומנס — מתרחשת בשאול , על האדמה ובשמים — שלושה מישורים שאינם תואמים במלואם את המציאות האנושית המוכרת . לכאורה , מהלכה של עלילת המבדה הזה הוא אופקי לוגי , ושולטים בה חוקי הזמן וההסתברות של המציאות . למעשה , מהלכה הוא אנכי , ובמקום להוליך את הקורא על הקו המגשר בין זריחה לשקיעה או להיפך , היא מאלצת אותו כביכול לטפס אל השמש הזוהרת בשעת צהריים או ליפול לבור שחת אפל . באקספוזיציה , בתמונות הפתיחה של העלילה , מוצג לפני הקורא מצב עניינים פגום הדורש תיקון . בתמונות הסיום שלה מתנסחת מחדש , במפורש או במשתמע , התימה המעוותת שהוצגה לקורא באקספוזיציה , אך עתה מצב העניינים מתוקן וטהור יותר . הראשית מהדהדת בסיום כפרודיה דמונית של הסוף הטוב . העלילה עצמה מורכבת מאפיזודות שרק המקרה , שיש המפרשים אותו כמופלא , מקשר ביניהן . סיפור המעשה הפלאי מנסה להעלות את הקורא אל פסגה עליונה , שם עומד המחבר המשתמע , המאפשר לקורא לדלג בתוך רצף של אירועים שכולם קשורים לציר סיפורי מרכזי אחד , אך רק באופן רופף זה לזה , אם בכלל . המבנה האפיזודי הלא מקושר של הטקסט המופלא ושל העולם הבדוי...  אל הספר