שירתו של אימבר , פעילותו וחייו אמנם היו משועבדים לאידיאה של הגאולה הציונית , אך הוא נשאר בשולי המערכת החברתית , התרבותית והספרותית . עם אשר הירש גינצברג — אחד העם — ועם יצירתו אנו נכנסים אל לב לבה של המערכת . במאמרו הידוע של גינצברג 'כהן , 'ונביא שראה אור לראשונה בתרנ"ג ( 1883 ) בהפרדס של רבניצקי , כשנה לאחר מות י"ל גורדון , הוא מנמק את הקונפליקט שיל"ג היה שרוי בו כדמות נבואית . הוא מעלה על נס את דמות הנביא הפועל בווקטור טהור במרחבי ההיסטוריה ומשנה את מהלכה בתחומי החברה והתרבות . הכוהן מקדש את האפשרי , את קו האמצע של הפשרה , ואילו הנביא חותר ללא ליאות אל האידיאלי , האוטופי , ולכן הוא איש ריב ומדון לכל הארץ . לדעת גינצברג , אין ישראל עם קדוש אלא עם בעל ייעודים נבואיים , מונהג על ידי מנהיג נבואי , הדוחק לשוליים את מתחרו הקלסי — הכוהן , הפוליטיקאי . משה , אדון הנביאים , הביע משאלה : 'ומי יתן כל עם ה' נביאים , כי יתן ה' את רוחו עליהם' ( במדבר יא , ( 29 ביודעו שמדובר באוטופיה . ואילו גינצברג קבע את האוטופיה כתופעה היסטורית ודאית , בשינוי צורה : מעם של נביאים לעם המקבל מרות נבואית . בכל דור ...
אל הספר