חתרנות האינטלקטואלים וחזון המדינאי

בהגות הביקורתית של היום רווחת הדעה שהאינטלקטואל אינו מחויב עוד לתפקיד של יועץ ההמונים ומבקר התוכן האידאולוגי , אלא צריך לספק כלים לניתוח . האינטלקטואל חדל מלהיות אדון האמת והצדק המשאיל את קולו לתודעה מדוכאת . יש להניח בצד את האמתות האוניברסליות של הנאורות ולחדול מלהסב את תשומת לבו של הציבור לעקרונות שמרניים או מהפכניים , נוסח ההגדרה הקלסית של האינטלקטואל . מישל פוקו סבר שעל האינטלקטואלים להתמקד במאבקים ייחודיים ולחשוף את השיח על הכוח ואת מבני כוח והרצון ל ^ צמה . האינטלקטואל מוגדר עתה בתור חושף בעיות ; הוא חתרן בלתי נלאה של הנחות יסוד , ויהיו אלה אוטופיות , משיחיות , אידאולוגיות או מדעיות . הדבר נעשה גם באמצעות גנאלוגיה - חיפוש השורשים של רעיונות ואיתור ההיסטוריות של מושגים . ( Foucauit , 1984 , 265 ) במקום לשמש סוכן של אידאולוגיות פוליטיות , על האינטלקטואל לבדוק אותן בלי הרף ולחשוד בהן . חתרנותו תחת אשליות משיחיות , חלומות אוטופיים וחזיונות אידאולוגיים באה לידי ביטוי בפירוק אופני ההגמוניה . ביקורתם של האינטלקטואלים הישראליים כלפי פילוסופיית ההיסטוריה המשיחית של בן גוריון הקדימה את האי...  אל הספר