הדברים שנאמרו עד כה מדגישים בצורות שונות את מעמדו של החכם כמחדש , אלא שחידוש זה נעשה בקשר מתמיד עם שני הצינורות האחרים . הגישה הקובעת שהחכם הוא ה'אורגאנון' של ההתגלות המתמדת , מולידה בעצם ניסוחה שתי עמדות מנוגדות , המהוות אלטרנטיבות מסוכנות להמשכיות של התורה שבעל פה . האפשרות האחת היא - אנארכיזם דתי , והוא תוצאה בלתי נמנעת מפרשנות אינדיבידואליסטית . עמדה זו התממשה , כמו שכבר הדגיש הרמב"ם , בקראות . האפשרות השנייה היא , מיסודה של הסמכות , מעין ' אפיפיוריות ; להבדיל , של ההתגלות . טענה זו היתה אחת המרכזיות בפולמוס עם שמואל בן עלי . חכמי בגדד כתבו : ידוע להם , ברוכים יהיו , כי מקום הישיבה הוא כיסא התורה , שהוא במקום משה רבנו ע " ה בכל זמן וזמן , ושם הישיבה נגזר ממאמר הכתוב ( שמות י " ח , יג : ( 'וישב משה לשפט את העם ... ' כי בזה נשמרות דתות ישראל ומתקיים מה שבידם מאמונתם ... ובזה אמרה המשנה . 'משה קיבל תורה מסיני ... ' עד שהגיעה אלינו ... הרי הישיבה היא מקום משה רבנו ובה תושלם דת ישראל , וכל מי שחולק עליה הרי הוא חולק על אדון התורה , שהיא מקומה , וחולק על משה רבינו ע"ה אשר הוא כסאו . . 17...
אל הספר