ההלכה ותורת ההכרה

עמדנו עד כה על הממדים המטה הלכתיים במשנת הראי " ה . הדברים קשורים במכלול שיטתו העיונית , בעיקר בתחום תורת ההכרה . 165 לא אוכל להיכנס כאן לדיון מקיף בסוגייה , נרמוז רק להיבטים מסויימים שלה , אשר יכולים להאיר את האמור לעיל . ההסתמכות על האינטואיציה , כדרכו של הירושלמי , מעמידה בפנינו שאלה קשה , כיצד ניתן להוכיח את צדקת הקביעה ההלכתית . הראי " ה מתייחס לשאלה זו בקטע המובא בערפילי טוהר ( יג-יד ) ובאורות הקודש ( ח"א לח , עמ' רט : ( הידיעות העליונות - אין מקום לשאול מהיכן יודעים אותן . כשמוצאים בקרב הנשמה רוח עליון ואוצר ידיעות מסודרות מתאימות זו לזו , זהו היותר עליון שבבירורים . כל הידיעה הבאה מתוך מחקר , אינה כי אם אמצעי איך להגיע לידיעה עליונה זו , שהנשמה מפכה מקרב עומק עומקים שלה . האמצעי היותר מוכשר לבוא למידה עליונה זו היא דבקות בד' והיגיון רזי תורה . נראה , שקטע זה מתייחס לתורת הסוד , אולם הוא מתייחס גם לגילויי הנגלה . במקרה זה עקרון האמת אינו מצוי בניסיון לבדוק את ההיקש או את הדדוקציה , המקשרים את הידיעה החדשה עם הידיעות הקודמות , אלא בקוהרנטיות , במתאם הפנימי , בין הנתונים השונים . ...  אל הספר
תבונות