לפי עמדה זו , ההתגלות באה לידי ביטוי בעצם ההלכה המתחדשת , אך לא בדרך הגילוי . אינטואיציוניזם זה מניח קיום סייעתא דשמיא מתמדת , הבאה לידי ביטוי בצמיחת התורה שבעל פה בדרכה הטבעית ללא התערבות ישירה . כאן מתממש פרדוקס חדש : אמנם 'תורה מן השמים , ' ולמרות הכול 'לא בשמים . 'היא בניגוד לאינטואציוניזם הנבואי , בו יש התערבות על טבעית , באינטואיציוניזם ההלכתי ההתגלות מתרחשת באופן נסתר בתוך פעולתו הרגילה של החכם . הבחנה זו בין האינטואיציוניזם הנבואי לאינטואיציוניזם ההלכתי דומה להבחנה שבין הנס יבמות לה ע '' ב , יבמות מא , גיטין מב , ברכות לה ע '' ב , וראה תוס ' חולין ה ע " א ד'ה ע " פ הדיבור , והשווה אויבך [ הלנ ] עמ ' . 10 הנגלה , השובר את הסדר הטבעי , לבין הנס הנסתר , המתרחש במסגרת החוקיות הטבעית הרגילה . אם רוצים אנו להבין עמדה מטה הלכתית זו במלוא היקפה , הרי שעלינו לנסות ולעמוד על השורשים התלמודיים שלה . נדגים שורשים אלה , תוך התייחסות לדיון בבבלי ( בבא בתרא יב ע " א-ע " ב , ( בו מועמדת ההלכה כנגד הנבואה : אמר רבי אבדימי דמן חיפה : מיום שחרב בית המקדש , ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים . א...
אל הספר