הניתוח של הר"ן אופייני לו , היות שבו מתקשרים המוטיבים ההלכתיים עם רעיונותיו הפילוסופים , ויוצרים אב טיפוס ראשוני של דיון בפילוסופיה של ההלכה . הר " ן מצביע על הקשר שבין המחלוקת במטה הלכה לבין גישות שונות בסוגיית טעמי המצוות . בדרוש האחד עשר מצאנו את הביסוס הפילוסופי לדיעה הקונסטרוקטיביסטית . כפי שהר " ן מלמד אותנו , הגישה הקונסטרוקטיביסטית מתאימה להשקפה הסוברת , "כי זה ראוי שיימשך על דעת מי שיחשוב שאין טעם למצוות התורה כלל , אלא כולן נמשכות אחר הרצון בלבד . " אם ההלכה בנויה על היראה , הרי שאין הבדל עקרוני בתוכן המצוות , וחשיבותן נובעת מעצם עשייתן מתוך יראת שמיים . מי הם אותם חכמים המתבססים על היראה ? ייתכן , שהדברים מתייחסים לשיטת רבנו יונה , אך ייתכן שהם מהווים המשך לקביעותיו של הרמב " ם , הטוען שהאיסור לומר 'על קן ציפור יגיעו רחמיך ' תלוי בקונספציה הרואה את מקור המצוות ביראת ה ' ולא בחכמתו . מצד שני , השיטה המטה הלכתית האינטואיציוניסטית של ריה " ל ( בה נדון בפרק הבא ) מתאימה לעקרונות הפילוסופיים של משנתו . היות שטעם המצוות נעוץ בפעולתן הריאלית בעולם ובאדם , "שכל מה שמנעתו התורה ממנו ...
אל הספר