נעמוד עתה על חידושיו של הרמב"ן ועל המחלוקת בינו לבין הרמב"ם , תוך שאנו חוזרים לתרשים הקטגוריות ההלכתיות הבסיסיות , ומנסים לבנות אותו מחדש על פי גישת הרמב"ן . כנקודת המוצא נבחר לנו את סוגיית 'לא תסור . ' אליבא דהרמב"ם , חלים הלאו 'לא תסור ' ופרשת 'זקן ממרא ' - על פי התנאים ההלכתיים לגבי חומרת העבירה - על כל הקטגוריות כולן . הם מתייחסים למכלול פעולתם של החכמים על כל שלושת הרבדים שלה : הסימנטי , הלוגי והתחיקתי , כלומר , גם על הגזרות והתקנות , וכמובן , גם על הקבלה הטהורה , ההלכה למשה מסיני . הרמב"ן מעמיד בפנינו אופציה אחרת , וכך הוא כותב : אבל הדבר האמיתי המנוקה מכל שיבוש הוא שנודיע , שאין הלאו הזה 'לא , 'תסור אלא במה שאמרו בפירוש התורה , כגון הדברים הנדרשים בגזרה שווה או בבניין אב ושאר שלוש עשרה מידות שהתורה- נדרשת בהן , או במשמעות לשון הכתוב עצמו , וכן במה שקיבלו הלכה למשה מסיני , תורה שבעל פה ... אבל הגזרות והתקנות שעשו חכמים למשמרת התורה ולגדר שלה , אין להם בלאו הזה אלא סמך בעלמא , ואין בהם דין המראה ... אבל הם דנו בממרא שלהם עונש הנידוי . לפי הרמב"ן , 'לא תסור ' מתייחס לרובד דאורייתא ...
אל הספר