בדרך להבנת האחוסליות יש להכיר בכך שהן בישראל והן בתקופת היישוב לא התקיימה מעולם תודעה מעמדית מפותחת . אין זה מקרה . הסוציאליזם הציוני , בנוסח דוד בךגוריון וברל כצנלסון — מאבות האחוסליות הפוליטית והתרבותית — התבטא מאז ומעולם בעיקר ברטוריקה , שכיסתה על אינטרסים מגוונים . כך , למשל , אנשי הגל השני והשלישי של ההגירות לפלשתינה אמנם השתמשו בסיסמאות סוציאליסטיות ורצו לבנות מעמד פועלים , אך עשו זאת בעזרת הון לאומי שגויס מקרב הבורגנות היהודית ברחבי העולם באמצעות מנגנוני ההסתדרות הציונית העולמית . המאבק המעמדי התנהל בראשיתו כנגד הפועלים הערביים המיומנים בעלי שכר נמוך , שאותם העסיקו אנשי המושבות והבורגנות העירונית . תחת הסיסמה הלאומנית "עבודה עברית" נדרשו אלה להחליפם בפועל ובשומר העבריים , שהשתכרו יותר והיו פחות מיומנים , אך כביכול בעלי תודעה לאומית וסוציאליסטית . במקביל לכך נוסדו לא רק הקבוצות והקיבוצים אלא גם תשלובות של תעשיות ושירותים כחלק מתוך הסתדרות העובדים ( כגון "סולל . ( "בונה אלה צברו הון והיו למעסיקים גדולים , אשר בעצמם היו מעוניינים בעבודה עברית אך זולה . בצדם פעלו מנהיגים , פוליטיקאי...
אל הספר