mw , "הריח אורח נטה ללון , " , "המנתב , "הסימן" עיר ומלואה תפיסת העבר האמיתית פירושה היה , שהעבר לא עבר באמת . במאמץ זכרון מוגבר אפשר היה להקים את העבר לתחייה ; וההווה עצמו נעשה מעין עבר מחודש , מעודכן , מועלה בדמות הווה באמצעות ההלחמה והעיגון הללו . פייר נורה , "בין זכרון להיסטוריה - על הבעיה של המקום" היצירות הנדונות בפרק הזה , כמו אלו שנדונו בפרק הקודם , הן יצירות ארס פואטיות המעלות תמות רומנטיות מובהקות . גם בהן , היצירה נולדת מתוך האובדן ומתוך הצער עליו , וגם בהן , היצירה מתכוננת מתוך זיקת הכמיהה והעיגון לשלמות שאבדה והיא מבקשת לעמוד כתחליף לאותה שלמות , להיות לה למצבה ולסמן את החלל שנותר עם היעלמה . יתרה מזאת ; בשלוש מן היצירות , "חוש , "הריח אורח נטה ללון , "המכתב"ו האמן אף עובר להתקיים בתוך היצירה , בתוך התחליף והסימן . אולם כאן , התמה המטא פואטית של האובדן אינה ממוקמת בצומת של המתח התרבותי בין רומנטיקה למודרניזם כי אם בצומת אחר ; כאן , המחשבה הפואטית כרוכה ללא הפרד במחשבה היסטוריוסופיה לאומית . החל מסוף שנות השלושים כותב עגנון סיפורים שבהם התמה - הרומנטית במקורה - של יצירה מת...
אל הספר