המשפט נפתח באפריל , 1961 כשנה לאחר שאייכמן הובא לישראל ; בראש כתב האישום נאמר ש"ביחר עם אחרים" גרם להריגת מיליוני יהודים . אייכמן כפר באשמה "ברוח כתב , "האישום כפי שהקפיד לומר , כאילו חש אשם ברוח אחרת . הוא ישב בתוך תא מזכוכית משוריינת שנבנה במיוחד כדי להגן על חייו . גדעון האוזנר , שראה אותו לראשונה בהיפתח המשפט , כתב לימים כי היו לו "עיניים מבעיתות" וכי במהלך החקירה הנגדית הן היו "מתלקחות בשנאה . "תהומית הסתכלות "חודרת , "יותר כתב היועץ המשפטי לממשלה , גילתה גם שהיו לו "ידיים דורסניות ;" צילום של אצבעותיו אף התפרסם בעיתונות ולדברי האוזנר "עורר . "חרדה למעשה ישב בתא הזכוכית רק איש בחליפה , מקריח , ממושקף , עווית עצבנית בזווית פיו , מעלעל ללא הרף בתיקי המסמכים שלפניו , כולו אפרוריות . האוזנר כתב שאייכמן העמיד פנים : "השטן מתחזה כג ' נטלמן " , ציטט מתוך "המלך ליר " של שייקספיר *' . ההתחלה היתה איטית . לסניגור הגרמני רוברט סרווציוס , איש עגלגל וסמוק פנים , היו טענות מקדמיות : ישראל איננה מוסמכת לשפוט את אייכמן לאחר שחטפה אותו בארגנטינה ; אין תוקף לחוק אשר על פיו הועמד למשפט ; שופטים יהודי...
אל הספר