כשנה וחצי לאחר משבר הצוללות פרץ משבר הנשק השני . זה היה ביוני , 1959 כארבעה חודשים לפני הבחירות לכנסת הרביעית . בפעם הקודמת סערו הרוחות כשנודע שישראל רוכשת נשק בגרמניה ; עכשיו מסר השבועון המערב גרמני "דר שפיגל" שישראל גם מוכרת לגרמניה נשק . הבונדסווהר , הוא הצבא הגרמני , דיווח השבועון , יצויד בכרבע מיליון פגזי מרגמה מתוצרת "סולתם" ישראל , מפעל בבעלות משותפת לחברה פינית ול"סולל בונה" של ההסתדרות . שווי העסקה , לדברי העיתון , 36 מיליון מארק ( כ 9 מיליון דולר . ( הידיעה היתה נכונה ביסודה ; היא נפלה על ישראל כפצצה . דוד בן גוריון התייחס אל הפרסום בחומרה רבה : הוא ראה בעסקי הנשק עם גרמניה "שאלה של חיים ומוות" והעריך כי חיוני לשמור אותם בסוד . הנה התחלה אופיינית לשערורייה אופיינית : פרשות רבות בפוליטיקה הישראלית נולדו כמוה , כשעיתון כלשהו בחו"ל פרסם מידע ביטחוני פוליטי שהממשלה ניסתה להסתיר מסיבה זו או אחרת * . יריבי מפא"י ניסו לנצל את הפרשה כדי לנגח את הממשלה , אך בן גוריון ניהל את המשבר ביר רמה , כשהוא מוסר לפרסום עוד ועוד פרוטוקולים סודיים ומכתבים פנימיים . בשיאה של השערורייה התפטר ראש המ...
אל הספר