לוין הוא יוצר מודע עד מאוד , בעל מחויבות ציבורית עמוקה הנובעת מתחושת אחריות יוצאת דופן כלפי קהלו . המחויבות הזו ניכרת לא רק במחזותיו הפוליטיים אלא גם במחזותיו האחרים . בעמידתו המוסרית , גלוית העיניים , מול "המצב האנושי" היסודי . קשה לדון בשיקוליו של לוין בבניית הרפרטואר שלו , הן משום ההיעדר הכמעט מוחלט של עדויות שלו עצמו ( בראיונות או במאמרים , ( הן משום שאין עדות מובהקת לזמן שבו נכתבו חלק גדול מן המחזות ( במיוחד המחזות שלא הוצגו על הבמה ושפורסמו במרוכז בשנת חייו האחרונה . ( אף על פי כן , אנסה לדון בכמה עקרונות בבסיס הקורפוס הדרמטי שלו המעידים על אומץ לבו מבחינה ציבורית ומבחינה אנושית . כיווני ההתפתחות הפואטית של לוין מעידים על שני מודלים המאפיינים את מכלול יצירתו . בצד המודל של החזרה , שרבים ממבקריו של לוין תקפו , יש גם מודל של התפתחות ושינוי . החזרה היא אסטרטגיה פואטית מכוונת ומודעת של לרין , אך היא מכילה תמיד גם סוג של "סטייה" יוצרת הבדל . הקיום הבו זמני של החזרה וההבדל הוא שמייחד את כתיבתו . התופעה הזו של השתלבות מודל החזרה ושל המודל ההתפתחותי כבר הודגמה בפרקים הקודמים , הן בדיון ע...
אל הספר