"צפו במחזה: אדם נופל, ועוד מעט ימות" - התהליך הרגשי של הצופים

נקודת המוצא של החוויה התיאטרלית על פי אריסטו היא רגשי הזדהות ואמפתיה של הצופה עם הגיבור . ההזדהות הזו מחוללת אצלו תהליך כפול : תודעתי ורגשי . מקור התהליך התודעתי קשור לאופי המיוחד של הגיבור בטרגדיה הקלאסית . הגיבור הטראגי מגלם את "קצה גבולה של האפשרות הגנוזה באדם ולא אמצעיתה או הממוצע שלה ; הדבר שהוא מציגו הוא מרומיה ומעמקיה של החוויה האנושית rri ncx הייצוגיות המיוחדת הזו הופכת את גורלו של הגיבור לגורל מופתי ומקנה לצופה תוכנות חדשות באשר לחייו ולגורלו . גם התהליך הרגשי מקורו בהזדהות עם הגיבור , המאפשרת להתיק את רגשות הפחד והרחמים של הצופה באשר לחייו שלו אל הגיבור , ועל ידי כך להשתחרר מהם . התהליך הרגשי הזה , שאריסטו מכנה , "קתרזיס" הוא תהליך של היטהרות והזדככות המאפשר לצופה להתמודד עם חייו בכוחות מחודשים . התהליך הכפול - התודעתי והרגשי - הוא מקור העונג של הצופה . גם פרויד מייחס חשיבות רבה לתגובה הרגשית של הצופה . גם נקודת המוצא שלו היא הזדהות הקולט עם הגיבור , אך פרויד מפריד בין שני מרכיביו של הקתרזיס האריסטוטלי , ומציין שמקור ההזדהות הוא דווקא בחוסר המודעות של הקולט . הרגשות שהצופה מש...  אל הספר