בין המסכה ל"לא מסכה" - האדם אצל לוין

בפרק השביעי של המחזה יסורי איוב נהפך איוב הגוסס , הרתוק לשפוד התקוע בישבנו - כמו ישו לצלב , כמו סיזיפוס לאבן - לאחת האטרקציות המוצגות לקהל בקרקס . בקרקס יש שני ליצנים - ליצן פתטי וליצן ציני - שני מפרשים סותרים של המצב האנושי ושל המושג , "אדם" על פי הניסיון המופתי שהוצג לעינינו במחזה זה עתה , ניסיונו של האיש איוב , שהוא : "כל אדם" ליצן פתטי : " כי מה זה אדם ? הנה לכם אדם : פעם הוא אמר יש אלוהים , ופעם הוא נבח אין אלוהים , פעם בכה בני בני , פעם צווח הישבן הישבן , בערב היו לו יונים צלויות בפה , עם שחר מוט ברזל מאחוריו , זה ששר , עכשיו הוא בוכה , עוד מעט וישתוק . אז מה זה אדם ? האם הוא מה שאמר אתמול , או מה שהוא בוכה עכשיו , או מה שישתוק בעוד רגע ? האם הוא הזיכרונות שלו , האם הוא התקוות שלו , האם הוא מה שהוא עושה , האם הוא מה שעושים לו , האם הוא הצעקה האחרונה שהוא צועק על ערש מותו , או הצעקה הראשונה בין רגלי יולדתו ? האם הוא כל הערבוביה הנוראה , המגוחכת בין שתי הצעקות האלה ? אם ככה , איפה החוט המקשר בין הכל , איפה החוט , ומהי פה המשמעות ? אז מה זה אדם ? ומה זה חיים ? והחוט רבותי , העיקר : ...  אל הספר