על פי הדימוי התקשורתי של בני הכיפות הסרוגות , זוהי חבורה אידיאולוגית מאוד - אולי האידיאולוגית ביותר בחברה הישראלית , על גבול הפנאטיות ; אנשים שמעייניהם נתונים לארץ ישראל השלמה ומוכנים לעשות הכל לשם כך : לסכן את חייהם וחיי ילדיהם , וגם לפגוע בלי נקיפות מצפון מיותרות בפלשתינאים תמימים . הנתונים על המוטיבציה הגבוהה לשירות ביחידות קרביות מגבירים עוד יותר את הדימוי המיליטנטי הזה . אבל הסיפור האמיתי מורכב יותר . גם אחרי הקמתם של עשרות יישובים בשטחי יש"ע , המאוכלסים ברובם על ידי דתיים בלבד , מרבית האוכלוסייה הדתית לאומית עדיין מצויה במרחבים העירוניים הגדולים שבתחומי הקו הירוק , כמו כלל האוכלוסייה הישראלית . חיי היומיום של אוכלוסייה זו הם עירוניים בורגניים , אף זאת בדומה לחיי כלל החברה הישראלית . סקר שערך פרופ' מוטי בר לב המנוח , עוד באמצע שנות השבעים , בין בוגרי הישיבות התיכוניות , הצביע על כך שרובם הגדול השתלב במה שבר לב כינה "מקצועות בעלי מעמד תעסוקתי : "גבוה עורכי דין , רואי חשבון , אנשי משק וכלכלה . בדיקה של תוכני הלימודים האקדמיים של בוגרי הישיבות העלתה ממצא דומה : רובם הגדול פנו ללימודי...
אל הספר