. 1 ביוני 1926 הגיע לנמל חיפה צעיר יהודי כבן 18 ושמו יפים גורדין ; זה עתה סיים את לימודיו בגימנסיה העברית בווילנה . מוריו דיברו אתו על אפשרות שימשיך ללמוד בשווייץ או באיטליה , אך גורדין רצה לארץ ישראל . הוא היה ציוני . " הגלויה הזו הינה הגלויה האירופית האחרונה והיום , בעוד שעות אחדות , אתהפך ל'אסיאט , "' כתב להוריו מנמל קונסטנצה שברומניה : "אינני חס לגמרי על התואר היפה והתרבותי של 'אירופי' והלוואי ייתן ה' ויהיה הכול לטובה ונתראה במהרה פנים אל פנים על הר ציון . "וירושלים בשנים הבאות הוא כתב הביתה כמעט מדי יום ביומו , לפחות ארבעה עמודים בכל פעם , האותיות זעירות וצפופות , לחסוך בנייר ובדמי משלוח . הדואר מארץ ישראל לווילנה יצא פעמיים בשבוע . גורדין כתב בעברית ; מכתביו וכתב ידו מעידים ששלט היטב בשפה . הוא סיפר להוריו הכול , חילק אתם חלומות לאומיים וצרות אישיות , מהסכסוך עם הערבים ועד החורים הראשונים בגרביים שהביא אתו . בשלוש השנים הראשונות לשהותו בארץ לא היה מה שהעסיק אותו יותר מהמאמץ להשיג להוריו ולאחותו חנה היתר עלייה . לשם כך היה עליו להוכיח שהוא יכול לפרנסם . רשמית נזקק רק לאישור השלטונ...
אל הספר