פרק שמיני יפו, 1921

. 1 אי שם מאחורי הפרדסים , מדרום מזרח ליפו , בשכונה ערבית ושמה אבו כביר , ניצב בית מגורים שהכול כינוהו "הבית , "האדום בשל צבעה של הקומה השנייה . הבית היה מוקף חומה גבוהה וחצר ובה באר ורפת . באביב 1921 התגוררה שם בשכירות משפחת יצקר ; לא היו עוד יהודים בסביבה הקרובה . יהודה יצקר , סוחר תבואות כבן , 55 בא מרוסיה , כשנה וחצי קודם לכן ; בארץ היה לחלבן . היו לו כמה פרות . הבית היה די מרווח . המדרגות הובילו אל תוך אולם כניסה גדול , כמקובל בבתי מגורים ערביים , יתר החדרים היו ממוקמים סביבו ; משפחת יצקר השכירה כמה מהם לדיירי משנה , כולם יהודים . "הבית משך אליו את כל אלה שחיפשו בדידות , שקט ודירה , "זולה כתבה לימים רבקה יצקר שץ . היה שם כימאי ממציא , שביקש ליצור אבן בניין זולה , והיו משורר או שניים , שהמתינו להשראה ולמו"ל . באחד החדרים התגורר יוסף חיים ברנר , סופר , עורך , מתרגם ומחבר מאמרים , איש ידוע למדי וכבר נערץ על רבים . היה לו בחדרו שולחן פשוט וארגז לישיבה ; הוא ישן על מיטת בד מתקפלת . הוא עבד אז על עריכת מכתביו של יוסף טרומפלדור . לא היתה זו תקופה טובה בחייו : כמעט בן ארבעים , הוא נפרד זה...  אל הספר
כתר הוצאה לאור