ברגע וה גם עליי לבחון מה משמעות המסע שערכתי בשיחה , בקריאה , בחשיבה ובכתיבה עם ילדי כפר עציון ועליהם . בימים אלה , שבהם מסתיימת כתיבת הספר , החברה הישראלית למחנותיה חווה את הפינוי של חבל עזה ויישובי צפון השומרון . הוויכוחים על תוואי גדר ההפרדה עדיין לא תמו . גם לחברי כפר עציון אבד במידה מסוימת הביטחון המלא בעתידם במקום . זהו סיפור פעור , או חשבון פתוח , כדבריו של אחד המספרים , והדבר ניכר בצורה שבה מעוצב הזיכרון ומנוסחים לקחיו . ברמה האישית , בני הדור השני שפגשתי היו בדרך כלל נשים וגברים מעניינים וחיוניים , משוקעים בערכיהם וחיוביים בעמדותיהם כלפי החיים . אין זה מתפקידי לחלק לאיש ציונים על זהותו , אולם התרשמותי הכללית היא שזוהי קבוצה חזקה ובריאה , על אף , ואולי בזכות , הרקע הטראומטי שלה . מסע ההיכרות שהניב ספר זה עבורי היה בייחוד מסע מרתק , שבאמצעותו פגשתי אנשים שאלמלא המחקר לא הייתי פוגשת , ולמדתי על החברה הישראלית דברים שלא ידעתי קודם לכן . הלימוד היה רגשי , ערכי ופוליטי לא פחות מאינפורמטיבי . הוא קשר אותי להקמת המדינה והעצים בעיניי את ערכה ; הוא קירב אותי לאבי ולבני דורו , שעברו בחייה...
אל הספר