לקראת סיום המפגש ביני לבין המשתתפות והמשתתפים , הצגתי לכל אחד מהם שאלה מסכמת שנוסחה בערך כך : 'מה המשמעות של היותך "ילד כפר עציוך בחייך כמבוגר כיום ? מה המקום של פרט ביוגרפי זה בזהותך ' ? בהצגת שאלה זו התכוונתי לשמוע מפי הדוברים על המשמעות שהם מייחסים לחוויה המעצבת בחייהם : היותם ילדיהם של חברי כפר עציון שנפל ונהרס בשנת . 1948 זו הייתה גם דרכנו להביא את השיחה לידי סיום , שיחה שהייתה לרוב רגשית ומלווה בלבטים שונים . יש הבדל מהותי בין פרק זה ובין פרקי הספר הקודמים . עד כה הבאתי מזיכרונותיהם של הדוברים והדוברות , ואילו הפעם ביקשתי לדבר עמם על משמעויות . בשלב זה של השיחות ביצענו את מה שהפסיכולוגים מכנים ' רפלקסיביות' - התרחקות מכל מה שנאמר ונזכר עד כאן , כדי להתבונן בעצמי , הדובר , לחשוב על פשר הדברים שנגעו בעבר ולהסיק מסקנה או לשער השערה בנוגע להווה ולעתיד . המטלה שהצגתי למרואייניי בשלב זה לא הייתה קלה כלל . הדיבור על זהות אינו זמין לרובנו , אף אם אנו מורגלים בחשבון נפש מפעם לפעם . לפעמים היה נראה , כי המילים חסרות והמושגים דלים , כדי לבטא את המציאות הפנימית , אפילו לדיבור שבין אדם לבין ע...
אל הספר