רבים מחשיבים מאוד את הזיכרונות המוקדמים ביותר של האדם , כמעין חותם על אישיותו והתפתחותו או סמל המגלם את זהותו . נדירותם של זיכרונות מן הילדות המוקדמת , בעיקר אם התרחשו בהשתתפות דמויות משמעותיות ובמקומות שכבר אינם , הופכת אותם ליקרים ולמיוחדים . בפרק זה יובאו קטעי זיכרונות שכאלה ; דברי המספרים והמספרות מתארים את הימים הראשונים בהיסטוריה האישית קיבוצית שלהם : מעט על 'קבוצת , 'אברהם הסמוכה לכפר פינס או כרכור , שבה נולדו כרבע מבני הדור השני ; לאחר מכן זיכרונות מקיבוץ כפר עציון טרם שנחרב בתש"ח , זיכרונות פינוי הילדים והאמהות לרטיסבון שבירושלים ומשם לפתח תקוה , בדרכם לגבעת עליה . ימי בראשית ב'קבוצת אברהם' החברים המבוגרים ביותר בקבוצת הילדים נולדו ב'קבוצת , 'אברהם קבוצת הכשרה להתיישבות שהוקמה סמוך לכפר פינס בשנת תרצ"ה . ( 1935 ) הקבוצה הוקמה על ידי גרעין חלוצים דתיים ותיקי תנועת 'השומר הדתי' ו'בני עקיבא' שעלו מאירופה . בשנת תש"ד ( 1944 ) הועברו הילדים ואמהותיהם לקיבוץ החדש בכפר עציון , שבמהלך השנה בנו והכשירו הגברים וחלק מהנשים , עד התאמתו לקליטת המשפחות . ברור כי רק זיכרונות מעטים נותרו משלב...
אל הספר