אמת אנושית ואמת פיוטית

ערכן החינוכי של יצירות ספרות קלאסית איננו בהצגת מופתי התנהגות ראויים לחיקוי , אלא בחשיפת אמת אנושית ( כטענת טולסטוי , ( באמצעות האמת הפיוטית הנתפשת על ידי החוויה מקליטתן ( כטענת אריסטו , ( בעימות עם האנושי שאין לו הגדרה אלא ביצירה הספרותית והאמנותית הגדולה ( כביצירות שיקספיר . ( אמיתות אנושיות ופיוטיות כגון אלה מלמדות על הפוטנציה הטמונה באדם והן עמידות מאמיתות היסטוריות , המשתנות עם התקדמות המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי ופענוח משמעויותיו . אמיתות פיוטיות , המגלות , כדברי אריסטו , את מה שיכול לקרות ולא את מה שקרה , חושפות פוטנציות של התמודדות אנושית עם דילמות כלל אנושיות . יצירות קלסיות בספרות , בכל הז'אנרים שלה , חושפות מציאות כלל אנושית , הנותנות ביטוי לעימות בין כל אדם לבין כשלונו . ההתמודדות עם דילמות ובעיות ללא פתרון היא חלק מהתנאי האנושי , הוא התנאי לאנושיותו של האדם . ככל שהיצירה רגישה וחושפנית יותר , כן היא מעמתת יותר את גיבוריה ואת קולטיה עם דילמות ללא פתרון , כדילמה של המלט , הדילמה של אדיפוס , הדילמה של יעקב ויוסף , או הדילמה של חוה העוברת על חוק בלתי מוסרי בעליל כחוק האוסר על ...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

יהדות חופשית