כאמור אין ולא היתה זהות בין "יהדות " בתרבותו של העם היהודי , לבין המונותאיזם המוסרי המאמין בבלעדיות האל ובמופשטותו , בדרישותיו לצדק ולצדקה , כפי שעלה במחשבת משה תחילה . המונותאיזם המוסרי ביהדות חי בתרבות היהודית בצד ויחד עם דתות ואמונות פוליתאיסטיות . מפגש זה בין מונותאיזם לפוליתאיזם בתרבות אחת נראה לכאורה בלתי אפשרי , אך הוא חוזר ומופיע בדת הנוצרית כשהיא נפרדת מהיהדות ובתרבויות עמים רבים , כמו התרבות הנוצרית המקסיקנית , המשמרות את האמונה והפולחנים לאלים קודמים , גם לאחר שקיבלו את דת אלוהי הנצרות . ההיסטוריה של הדת והדתות בעם היהודי מתארת את המפגש , בתוך הדת היהודית הקדומה , זו המאמינה באלוהים מופשט ויחיד ( כבתורה המיוחסת למשה ) לעומת אלוהים המיוצג בפסל העגל , כאלי העמים האחרים ( כבתורת אהרון . ( ביהדות התנ"כית רווחות שתי דתות אלה זו בצד זו , בצד דתות כנעניות הכוללות עבודת הבעל , העשתורת אשרה , המולך , כמוש ואחרים . יהודים רבים האמינו , לפי עדויות רבות בתנ " ך , כי אלו ואלו הם אלוהים חיים . משנעלמו האלים הכנענים מהיהדות ( אחרי שיבת ציון ) חודר הפוליתאיזם ליהדות ולדתה , באמצעות הספרות ו...
אל הספר