בימי הביניים גדל הפיצול בין היהדויות העדתיות המתפתחות במרכזים גיאוגרפיים ותרבותיים שונים בשלוש היבשות - אפריקה , אסיה ואירופה . באיזורים מבודדים זה מזה , בתוך כל אחת מהיבשות הללו , מתפתחות יהדויות ייחודיות ושונות אלה מאלה - כיהדות בני ישראל בדרום הודו , יהדות תימן , יהדות סין , יהדות אתיופיה , יהדות קווקז וקשריה עם ממלכת כתר , יהדות מזרח אירופה הנוצרת במפגש של מהגרים יהודים מגרמניה ומאיזורים סלביים וכוזריים , היהדות הספרדית והפורטוגזית ועוד . על הפיצול העדתי נוסף בימי הביניים הפיצול ההגותי דתי : מול רציונליסטים קיצוניים המאמינים באלוהים בלעדי ומופשט ( כרמב " ם ב"מורה נבוכים , (" מתפשטת השפעת הקבלה והמיסטיקה בתנועות גדולות ביהדות - כתנועות החסידים ומתנגדיהם . התנועות המשיחיות למיניהן - הראובני , שבתאי צבי , פרנק - מעודדות את ההבחנה בין לאום לדת ההלכה , ומניחות יסודות למחשבה הציונית האנטי משיחית . בצד מגמת קיבועה של ההלכה במערכת חוקים ומצוות ( מ " משנה תורה " של הרמב " ם ועד "שולחן ערוך" של יוסף קארו ופרשנויות ישראלס , ( ממשיכים רבים להאמין בעיקרון התלמודי "אלו ואלו דברי אלוהים חיים " וב...
אל הספר