דקות אחדות לאחר שמשה קצב נבחר לנשיאה השמיני של מדינת ישראל תיארה חברת הכנסת לימור לבנת ( ליכוד ) את ניצחונו בניצחונה של הציונות על הפוסט ציונות . האמת היא שקצב נבחר בקולות ש"ס , ושמעון פרס , המועמד שהובס , נמנה עם האבות המייסדים של מדינת ישראל . דברי לבנת ביטאו את נטיית הימין לנכס לו את הציונות ; פעם עשה זאת השמאל , ומאמרו של אהרון מגד בגנות הפוסט ציונות עוד משקף את הנטייה הזאת , כך או כך , סיפורו של קצב הוא סיפור ישראלי מאוד . היו שתיארוהו כסיפור הצלחה אמריקני : הוא נולד באיראן , בא לישראל כילד , גדל במעברות והעלה את עצמו עד למרום הנהגתה של המדינה : מסקנה - כל אחד יכול . כמו באמריקה . קצב הוא איש דתי , העברית שבפיו מסגירה את ארץ מוצאו . הוא ישראלי יהודי מאוד . המדינה שהוא נשיאה שונה מאוד מהמדינה שמצא בהגיעו אליה כילד . בחמישים השנים שיצאו מאז , התקרבה התנועה הציונית למיצוי שאיפותיה . בתוך שנים אחדות תהיה ישראל לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם , לראשונה זה אלפיים שנה . רוב היהודים הרוצים להשתקע בה יעשו זאת עד אז , ופירוש הדבר ש"קיבוץ גלויות" יתבטא עוד לכל היותר בקילוח דק של עולים ; חו...
אל הספר