בסתיו , 1953 כאשר נדמה היה לאשכול כי המשבר הכלכלי עומד לחלוף וכי בהדרגה תשתרר שלווה בארץ , דווקא אז החל להתפתח משבר פוליטי שעתיד היה לזעזע את החברה בישראל במשך זמן רב . בשבוע האחרון של ספטמבר סיפר בן גוריון לזלמן ( זיאמה ) ארן , כי הוא עומד לפרוש מתפקידיו הממלכתיים . הוא הציע לו להצטרף לממשלה החדשה שתקום כשר בלי תיק , במקום לבון שימונה לשר הביטחון . ארן התנגד לרעיון בכל תוקף , ואף הפציר ב"זקך שלא להפיץ ברבים את החלטתו . לשיחה הזאת לא היה המשך , ולכן נדמה היה לארן כי דברי ראש הממשלה נאמרו בהיסח הדעת או ברגע של חולשה . ואולם כשבועיים לאחר מכן נוכח שטעה . בישיבה שהתקיימה בלשכתו של בן גוריון , בהשתתפות השרים המקורבים לו ביותר - שרת , אשכול , גולדה ולבון - הוא הודיע להם על התפטרותו המיידית מתפקידיו כראש ממשלה וכשר הביטחון . הוא נימק זאת ברצון לנוח מפעילות בלתי פוסקת בתנאי מתח , במשך כעשרים שנה . כבר באותה ישיבה הבינו בני שיחו כי "הזקן" אכן רציני בכוונותיו וכי לא יחזור בו . הם ניסו אמנם לדבר על לבו שישנה את החלטתו , והעלו לשם כך כל נימוק אפשרי , אך לשווא . למחרת עוד ניסה אשכול להניע חבורת ש...
אל הספר