רפאל כהן־אלמגור ואורי ארבל־גנץ סיכום: על האחריות הציבורית

הקדמה התנהגות אחראית היא זו הנעשית בהתאם למחויבויות שאדם נטל על עצמו , תוך הימנעות מעשיית מעשים אסורים . המותר והאסור משתנים מחברה לחברה , מזמן לזמן , והם נקבעים מתוקף חוקים כמו גם מנורמות חברתיות . מכאן גם ההקשר בין האחריות הציבורית של אדם לבין המעטפת החברתית המקיפה אותו : אדם אחראי מתנהג בדרך המצופה ממנו על ידי החברה במסגרת ההוראות , הכללים , הנורמות והערכים הנתונים . יש דברים מסוימים שאדם אחראי לא יבצעם ולו בגלל שאין זה מקובל לעשותם , גם אם אין בנמצא חוק המעגן את האיסור באופן רשמי . אדם אחראי יימנע ככל יכולתו , דרך משל , מלעמוד במצב של ניגוד עניינים אשר יביא אותו לפשרות העלולות לפגוע בשלמות או בהגשמת העניין עצמו . כך , אדם העוסק בפיתוח תרופה חדשה לא יקבל מימון מחברת תרופות העלולה להשפיע עליו לסיים מוקדם ככל הניתן את פיתוחה ולשווקה באופן מסחרי טרם שנבדקה כל צרכיה . פיתוח המונע משיקולים לא ענייניים עלול לגרום לנזק רחב ביותר לכל המשתמשים הפוטנציאליים בתרופה . לכן , אחריות ציבורית המוטלת על מפתח התרופה מחייבת אותו לבחון את התועלות והעלויות הנגזרות מפעילותו , תוצאות לוואי , השלכות חברתיו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

המרכז לאתיקה בירושלים