ניסן לימור ובנימין גדרון אחריותם הציבורית של ארגוני המגזר השלישי בישראל

פתרו דבר האומה המודרנית , קובע בנדיקט אנדרסון , היא מוצר תרבותי . ככזו , היא נוצרת מכלול מורכב של יחסים בין חבריה ובינם לבין השלטון , ובמתח התלת מגזרי בין המדינה על זרועותיה , לבין השוק הכלכלי הפועל למטרת רווח , והחברה המבקשת לקדם עניינה תוך שילוב ו / או כנגד שני המגזרים האחרים . מנקודת מבטו של הציבור , היותם של כוחות שונים המבקשים כל אחד לקדם את האינטרסים שלו , שפעמים מתחרים או מנוגדים לאחרים , מחייב כללי משחק שיאפשרו הגעה לאיזון כללים אלה , הנקבעים בדרך כלל בחוקי המדינה אין בהם די . נדרשת ראייה רחבה יותר ואחריות הדדית . בלעדי אלה , לא תתקיים חברה . נבקש לעמוד להלן על האחריות הציבורית של ארגוני המגזר השלישי , תוך ראיית תפקידם במכלול היחסים במדינה . נבחן את המושג האחריות הציבורית בראי מקומם של ארגוני המגזר השלישי בחברה כממלאי שלושה תפקידים עיקריים : חיזוק החברה ומוסדותיה ; סנגור וקידום נושאים שהם מענייני האזרחים והחברה ; ואספקת שירותים . בחתך השני נבחן את מושג האחריות הציבורית באמצעות מיון הארגונים על פי פעילותם למען עניין או קבוצה מסוימים ; לתועלת הכלל ; וקרנות הפילנתרופיה . נעמוד על ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

המרכז לאתיקה בירושלים