ערן ויגודה־גדות ויעקב קורי בשם האזרחים, העסקים, או העסקנים? הארות על האחריות הציבורית של הממשל והמנהל הציבורי בישראל

מבוא אך טבעי הדבר שהמושג אחריות ציבורית ידור בכפיפה אחת עם תחומי עיסוקו של המינהל הציבורי . והרי מה טבעי יותר מלקשור בין ביורוקרטיה מודרנית , המכוונת לאזרחים , לבין הרחבה ופיתוח של היקף האחריות הציבורית , למען שיפור איכות חייהם של אלה ? שני התהליכים אמורים לעודד שקיפות במידע , כמו גם זרימה מסודרת של משאבים , מתוך שאיפה לשפר את רמת שירות ובניית מעטפת של חברה מתקדמת , באמצעות מגוון של כלים מתוחכמים אותם עשויה להציע מדינה מערבית במאה העשרים ואחת , ועם זאת , השיח האקדמי והציבורי דן ומתלבט כל העת במהותה של אחריות זו ובמימושה הלכה למעשה . יהיו מי שיטענו כי הפער בין התפקיד שנועד למערכות המינהל הציבורי , מן ההיבט התיאורטי והאידיאולוגי , לבין מימושן של ציפיות אלה , גדול מתמיד ואף הולך ומתעצם . חיבור זה מבקש לדון באורח ביקורתי בשאלת הפער הזה , במשמעותו ובהשלכותיו על מדינת ישראל בשלב השלישי של התפתחותה המינהלית . כפי שנסביר להלן , ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים של פיתוח מדיניות ציבורית בישראל , למן הקמתה . בשלב הראשון , שהחל עם קום המדינה ונמשך עד לאמצע שנות השבעים של המאה העשרים , עברה המדינה ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

המרכז לאתיקה בירושלים