חז"ל ראו את האפיקורסות כזנות רוחנית , אי לכך ציירו אותה בדמות של אשה ואף קראו לה בשם "אישה זרה" לפי הנאמר במשלי : "להצילך מאישה זרה ומנכריה אמריה החליקה . לפי זה מייצגות הנערות השונות , שהרבסט נגרר אחריהן , דרגות שונות של מינות בעוד ליזבט ניי ושירה הן בבחינת שני הקצוות של רצף זה . בביקורו אצל שירה זכה הרבסט להערות מחמיאות על מצחו הגבוה - 'מצח איש . "חושב ואכן שירה , בתור "אישה זרה , * אינה מתעניינת בגופו של הרבסט , כי אם בראשו , במחשבותיו ובעולמו הרוחני של הרבסט . ואומנם , כפי שכבר ציינו , שירה חסרה כל זיקה לדת היהודית ולמסורת איני" . יודעת מסורת מהי ומה צורך יש ( 51 ) "בה אומרת שירה להרבסט ואלה רמזים בלבד לשלילתה את היהדות . שירה מייצגת את המינות במשמעותה הקיצונית , בשלילת קיומו של האל , ודבריה "אינני מאמינה , ( 243 ) "באלוקים מתייחסים גם למצוות הדת , המציבות גבול וסייג ליצרי האדם . אך שירה לא זו בלבד שהיא שוללת את היהדות , כי אם גם שונאת אותה , ודפוסי שנאתה שאובים מדרכי תגובותיהם של צוררי ישראל . דבריה של שירה מופנים בעיקר כנגד החסידים , המבערים , לדעתה , את העיר בלבושיהם ובתנועותיהם...
אל הספר