הערות על המקורות

המתודולוגיה ה'קליידוסקופית' שבה השתמשתי בספר זה לכל אורכו נשענה על הררי מסמכים שאספתי במרוצת השנים . אציין כאן מביניהם רק את הייצוגיים או המחדשים ביותר . פניתי תחילה למקורות מודיעיניים , וחיפשתי שם מסמכים גרמניים שטרם נודעו . עשיתי זאת לאור העובדה שהגסטאפו והס . ד . היו לא רק ארגוני רצח , אלא גם סוכנויות איסוף מודיעין על הקורבנות , על בעלות הברית ועל מאמצים שעשו הציונים וארגונים יהודיים שונים מחוץ לאירופה כדי ליצור מגע עם הקורבנות כדי להצילם . בתור שכאלה , הם היו אמורים לשמש מטרה לאיסוף מודיעין של בעלות הברית . הנחתי כי ארכיוני המודיעין במערב מכילים לא רק מסמכי שלל גרמניים אלא גם מסמכים על היהודים ועל הציונים ומאמצי ההצלה שלהם , והם התחום הפחות נחקר של מלחמת העולם השנייה והשנים שקדמו לה , מאז עלייתו של היטלר לשלטון ואילך . לעומת זאת , המסמכים הדיפלומטיים , הפרוטוקולים של הדיונים במשרד החוץ הבריטי ובקבינט המלחמה בלונדון ושל משרד החוץ האמריקני , וכן מסמכי הנשיא רוזוולט נחקרו כבר במדוקדק על ידי אחרים . לכן התרכזתי בסוכנויות פדרליות כמו ' הוועד לפליטי המלחמה' ובכמה מסמכי יסוד של מחלקת המד...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב