פרק שלושים וחמישה: המחלוקת על הפצצת אושוויץ

לרשות בעלות הברית עמד מידע מדויק בזמן אמיתי על השלבים האחרונים של 'הפתרון , 'הסופי הגם שהפענוח של המידע הזה הצריך תשומת לב ראויה . אשר לאושוויץ , מסילות הברזל שהוליכו לשם היו ידועות והגשרים היו מוכרים . אתרי התעשייה במחנה סומנו במפות של חיל האוויר המלכותי הבריטי ושל זרוע האוויר ה 15 של צבא ארצות הברית , שפעלה מבסיסים בדרום איטליה , ומטרות ההפצצה שלה כללו את כל האזור מבודפשט ועד אושוויץ . ואכן הארגונים היהודיים , לרבות הנהגת היישוב , ביקשו כמה פעמים מבעלות הברית להפציץ את מסילות הברזל , את הגשרים שבדרך ואת תאי הגזים . ראשי היישוב התלבטו תחילה בעניין זה , מחשש שההפצצות יפגעו בעובדי הפרך במחנות ולא 1 יביאו תועלת , אך לבסוף החליטו שמוטב להסתכן בהן . במרוצת השנים נוצר הרושם שההנהגות היהודיות כשלו בדיוק בעניין זה . לכאורה היו בעלות הברית יכולות להפסיק את הטבח במהלומה אחת , מה גם שהמלחמה נראתה כאילו עמדה להסתיים בקרוב מאוד . ולפחות בעניין זה היה בכוחם של מנהיגי היישוב , יחד עם מנהיגי יהדות אמריקה , להפעיל לחץ יעיל על בעלות הברית . אבל הם לא עשו זאת , אומרים המקטרגים , והציונים נחלו כישלון ח...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב