פרק שלושים ואחד: חורבנה של שליחות ההצלה

מתוחכמת יותר מהחקירות של ברנד או 'דוגווד' בשירותים הבריטיים והאמריקניים היתה הערכתו של רויבן ( ראובן ) ד' רזניק , נציג הג'וינט באיסטנבול , על השליחויות של ברנד וגרוס , שהוכנה לבקשת שגריר 1 ארצות הברית באנקרה לורנס שטיינהרדט . רזניק , יהודי חכם שהיה קשור גם עם 'הוועד לפליטי המלחמה' האמריקני , והיו לו גם קשרים עם ועדת ההצלה הציונית בבודפשט , נפגש עם ברנד בבואו לאיסטנבול , והיה מודע לשליחותו של בנדי גרוס , אם כי לא פגש אותו . על יואל ברנד כתב : הוא אינו כן וגלוי לב כפי שאחרים התרשמו ממנו . היו לו תשובות מוכנות וישירות לכל השאלות ולכאורה היה מאוד קואופרטיבי והסביר בכמה הזדמנויות שהוא מילא את שליחותו ברצינות רבה . חשוב ... לציין שברנד בכל זאת מודאג וחושש מהמשימה שלו ומתוצאותיה האפשריות . תיאור זה עולה בקנה אחד עם השערתי כי ברנד הוא שיזם את שליחותו , או פעל בשליחותו של לאופר , ובדרך זו הטיל מכאן ואילך את האחריות לגורל יהודי הונגריה על בעלות הברית ועל הציונים , וגם תלה את הצלחתו האישית בשליחות הזאת . רזניק הזכיר 'ראיונות' ו'שיחות' עם אנשים שיהיו להם מגעים קרובים עם מר ברנד במהלך ביקורו באיסטנ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב