פרק עשרים ושניים: 'המרד' של מנחם בגין

בשעה שנחרץ גורלם של יהודי רומא , ושל שרידי יהדות פולין , הגיע לארץ ישראל מנחם בגין , שהיה לפני כן נציב בית"ר בפראג ובפולין . עם פלישת הגרמנים לפולין הוא נמלט לווילנה והוגלה לסיביר בספטמבר , 1940 זמן קצר לאחר שהסובייטים השתלטו עליה . אחרי 'הלילות הלבנים' ( כהגדרתו ) שעשה במחנה עבודה בסיביר , הותר לו להצטרף לצבאו של הגנרל הפולני ולדיסלב אנדרס , ולצאת אתו לארץ ישראל , בדרך לחזית איטליה . בהגיעו לארץ הצליח בגין להשתחרר מצבא זה והנהגת האצ"ל מינתה אותו למפקד הארגון . המינוי הזה נעשה זמן קצר לאחר שלח "י קם לתחייה , בראשותה של 'הטרויקה' - ישראל שייב , נתן פרידמן ילין ויצחק יזרניצקי ( הוא יצחק שמיר לעתיד לבוא . ( תחיית לח"י הולידה תחרות בינו ובין אצ"ל , שהיה שרוי בדמדומים ובאפס מעש מאז מותו של מפקדו רזיאל בעיראק , במשימת סיוע לבריטים ברוח מסורת ז'בוטינסקי . בגין התיימר להמשיך את המסורת הזאת , אך למעשה הפך אותה על פניה תוך כדי התחרות עם לח"י ובהתאם לאופיו . הוא שילם כל חייו מס שפתיים לז'בוטינסקי אך לא הלך בעקבותיו בתחומים רבים . בעניין זה הזכרנו לעיל תזכיר של הנהלת הסוכנות שנמסר ל 088 בינואר ( ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב