פרק שביעי: הדילמות של הנהגת היישוב

ראוי לפתוח פרק זה בכמה הערות על המבנה הפוליטי של היישוב לפני השואה ובמרוצת מלחמת העולם השנייה , עד לבחירות שנערכו בסוף , 1944 ואשר בהן הובטחה להנהגה הנבחרת מידה רבה של יכולת החלטה . עד אז פעלו בזירה כמה גופים מחליטים , ובראשם הנהלת הסוכנות - כלומר , גוף קואליציוני מורכב מציונים ולא ציונים שניהל את הסוכנות היהודית . איך נבחרו הגוף הזה והגופים האחרים , ומה היתה התשתית המפלגתית שלו עד בחירות , 1944 שנערכו בלית ברירה בשיאה של השואה בהונגריה ? הגופים הפוליטיים העיקריים שדיברו בשם היישוב - הקונגרס הציוני , ההנהלה הציונית וגופיה השונים - נבחרו על ידי ציונים שוקלי שקל ( לאמור , משלמי סכום פעוט ) pxn ובגולה , וההנהלה הציונית בצירוף מספר קטן ומשתנה של נציגי הלא צירנים נחשבה להנהלת הסוכנות . היישוב לא בחר אפוא לבדו את הגופים שדיברו בשמו . לקולות שלו צורפו קולות של מצביעים בגולה , שחלקה הגדול חדל להתקיים בשנות הארבעים . לגוף המקומי הנבחר של היישוב - 'אספת הנבחרים' - היה משקל נמוך בהרבה מזה של הקונגרס הציוני . הבחירות הקודמות לאספה זו נערכו בינואר , 1931 יותר משמונה שנים לפני שפרצה מלחמת העולם השני...  אל הספר