המרד הערבי ו'הספר הלבן'

לפני שנעבור לתקופה שבה עוסק ספר זה , נקדים ונאמר כי ד"ר ארתור רופין , מבכירי התנועה הציונית , ניסח את הדילמה הציונית העיקרית - הקיימת בגלגולים שונים עד היום - כבר בראשית המאה ה . 20 'הוא הבין כי פיתוח האזור על ידי היהודים יעורר את התחושה הלאומית הרדומה אצל הערבים . לפי הנחתו יעברו כעשרים שנה החל מראשית תהליך המודרניזציה של הארץ עד שתחושה זו תגבר . ואכן , אם נתייחס לתקופה שעברה בין עיצומה של העלייה השנייה עד מאורעות , 1929 נמצא כי רופין טעה בשנה או שנתיים בלבד . רופין , שהיה אתנוגרף מעולה , העריך כי המציאות הדמוגרפית בארץ ישראל לא תאפשר ליהודים להיעשות לרוב בארץ בתום 20 השנים הללו , גם אם ידובר במספר המירבי של עולים ממניעים ציוניים , שהארץ תוכל לקלוט בתנאי הכלכלה המקובלים בזמנו . 'ממועד זה ואילך תדע התנועה הלאומית הערבית להערים קשיים 9 על המשך העלייה . 'היהודית וכך אכן היה , עם כל השינויים שהתרחשו באזור מימי האימפריה העות'מאנית עד , 1929 דרך 'המרד הערבי' של 1936 , 1939 ועד ההחלטה הבריטית לנטוש את 'הצהרת , 'בלפור לממש את מדיניות 'הספר הלבן' ולתמוך בערבים . תרומתו של רופין להקמת הבסיס ...  אל הספר