שינויים בולטים יותר בדימוי-ההיסטוריה המסורתי חוללו האנוסים , שלאחר גירוש היהודים מספרד ומפורטוגאל עומדים היו שנים רבות במאבק-סתרים על קיומם ואמונתם , כל עוד לא מצאו , בייחוד מאז המאה השבעעשרה , הזדמנות ועוז בנפשם להגר ולהתיישב בארצות אחרות . מאז היו הם לנציגיה היהודים , אם כי שלא לפי החוק , של היהדות בחצי-האי הפירינאי , החריפו תכונותיהם , האופייניות לתנאי חייהם , מבחינה מהותית לעומת המצב במאה החמש-עשרה . האנוסים היוו כת סגורה , בעלת מיבנה סוציאלי משלו , דומה לזה שהיה מיוחד ליהדות המתבוללת לאחר-מכן . שכיחים היו נישואיתערובת של יהודיות עשירות ונוצרים-מלידה שירדו מנכסיהם , אלא שנישואים כאלה גונו בדרך כלל . הנוצרים-החדשים מאוגדים היו בברית מוכרת-למחצה עלידי המדינה , היו מעלים מסים מיוחדים ומייצגים את האינטרסים שלהם במשא-ומתן עם הממשלה או הכנסייה . ידועים היו בציבור כאנשים , שעל אר הפיקוח החמור מקיימים בסתר מסורות ומנהגים יהודיים מסוימים . הם נתונים היו להשגחתה של האינקוויזיציה , שמשטרתה היתה פורצת מזמן לזמן לבתיהם ומעלה בחכתה אם מעט ואם הרבה , בהתאם למצב הפוליטי , קרבנות נוספים למוקד . הפו...
אל הספר