1. לשפוט או להבין?

מפורסמת הנוסחה של ראנקה ( Ranke ) הזקן : ההיסטוריון איננו מתכוון אלא לתאר את הדברים 'כפי , 'שקרו ותו לא , 'wie es eigentlich . gewesen ' הרודוטוס אמר זאת עוד לפניו : 'לספר את מה ' ta , 'שהיה . eonta legein ' לשון אחר , המלומד , ההיסטוריון , נקרא למעט את עצמו לנוכח העובדות . כמו אמרות כנף רבות אחרות , נראה שגם הצלחתה של זו לא באה לה אלא הודות למסר הכפול שבה . אפשר לראות בה פשוט קריאה ליושר לבב . ואין ספק שזו היתה כוונתו של ראנקה . אך יש בה גם קריאה לפסיביות . והנה מתוך כך עולות בד בבד שתי בעיות : זו של אי משוא פנים בהיסטוריה , וזו של ההיסטוריה המנסה לשחזר או המנסה לנתח . אך האומנם קיימת בכלל בעיה של אי משוא פנים ? זו אינה עולה אלא משום שהביטוי הזה כשהוא לעצמו משתמע לשתי פנים . בשתי דרכים אפשר להיות חסר פניות : דרך המלומד ודרך השופט . ולשתיהן מקור משותף , והוא הכפיפות ישרת הלב לאמת . המלומד רושם לפניו את הניסיון , ויתרה מזאת , הוא אף מגרה ומעורר את הניסיון העלול להפוך על פיהן את כל התאוריות היקרות ביותר ללבו . תהא מה שתהא משאלת לבו הכמוסה של השופט הטוב , הוא יחקור את העדים כשדעתו נתונה א...  אל הספר
מוסד ביאליק