חסידי המידי הם ניגודם הגמור של מחפשי המקורות . מונטסקיה ( Montesquieu ) מדבר באחת מיצירות הנעורים שלו על אותה 'שרשרת אין סופית של סיבות , המתרבות ומצטרפות זו לזו מאה אחר . 'מאה אם להאמין לדברי סופרים אחדים , קצה השרשרת הקרוב אלינו נראה אחוז היטב . שהרי את הידיעה של מה שמכונה בפיהם 'ההווה' הם רואים כאילו היא מנותקת כמעט לחלוטין מן העבר . זה רעיון רווח מכדי שלא יהיה ראוי שיבקשו לנתח אותו למרכיביו . ראוי אפוא קודם כול להתבונן ברעיון הזה : אם מבינים אותו כפשוטו , אין הוא מתקבל על הדעת . ומהו , בעצם , ההווה ? בתוך משך הזמן האין סופי אין הוא אלא נקודה זערורית החומקת והולכת בלי הרף , רגע שמת מיד כשנולד . אך זה דיברתי , אך זה פעלתי — וכבר דברי ומעשי כולם אובדים במצולות ממלכת הזיכרון . ואלה דבריו של גתה הצעיר , הבנליים והעמוקים גם יחד : אין הווה , אין אלא התהוות , . 'nichts gegenwSrtig , alles vorubergehend ' מדע שמתיימר להיות מדע ההווה , מאחר שנדון להשתנות נצחית , ישנה צורה בכל רגע ורגע של קיומו למדע העבר . אני שומע היטב : הנה לפנינו סופיזם . בשפת הדיבור , 'הווה' משמעו עבר קרוב . נקבל אפוא מכא...
אל הספר