2. ההיסטוריה ובני האדם

יש אומרים ש'ההיסטוריה היא מדע . 'העבר בעיני אין זו אמירה מוצלחת . ראשית , משום שעצם הרעיון שהעבר , כשהוא לעצמו , יכול להיות מושא לחקר מדעי , הוא רעיון אבסורדי . כיצד תוכלנה תופעות שאין להן כלום זו עם זו , פרט לכך שאין הן בנות זמננו , להיות מושא להכרה רציונלית בלא סינון מוקדם ? והאם נוכל להעלות על הדעת מדע כולל של היקום במצבו הנוכחי ? בראשית ההיסטוריוגרפיה ודאי לא טרחו הכותבים הקדמונים של האנלים להתלבט בבעיות מעין אלה . הם נהגו לספר בערבוביה על אירועים שהקשר היחיד ביניהם היה שהתרחשו בסמיכות זמנים : ליקויי חמה , סופות ברד , הופעת מטאורים תמוהים בעתות של מלחמה ושל בריתות שלום ובשעת מותם של גיבורים ושל מלכים . ואולם לאט לאט , בניתוח שקדני מאומץ , הצליחו למיין את המיון הנדרש בזיכרון האנושות הבראשיתי הזה , המבולבל בתפיסתו החושית של פעוט . אמנם נכון שהשפה , שהיא שמרנית מטבעה , מוסיפה בחפץ לב לקרוא לכל מחקר העוסק בשינויים המתרחשים ברצף הזמן , . 'היסטוריה' אך אין לחשוש מפני הנוהג הזה , משום שאין בו כדי להטעות איש . במשמעות זו יש היסטוריה של מערכת השמש , שהרי הכוכבים שבה לא תמיד היו כפי שהם נרא...  אל הספר
מוסד ביאליק