" באושוויץ לא הייתי , לא , "בטרבלינקה כתבה חייקה גרוסמן ; "לא עמדתי בפני סלקציה . אפילו בתור למרק המימי לא עמדתי . לא שכבתי ' 'רוויר'ב ולא חליתי בטיפוס . לפי המינוח המקובל הייתי לוחמת גיטו ופארטיזנית . את הלוחמה היהודית על החיים ועל שמירת צלם האדם עשינו בדרך שנראית שונה לחלוטין . מה אני , לוחמת הגיטו , יודעת באמת על השואה ? מה בין מנת הלחם הנוספת 2 ' שאירגנו' הנשים באא"ג על מנת לחזק גופה של מועמדת לסלקציה , לבין הרובה שאנחנו 'אירגנר והכרחנו לגיטו ? מה בין ספל המרק הנוסף שחילקו הנשים לחולות הטיפוס ברוויר לבין ייצור הרימונים בגיטו ? מה בין הסתרתה של יהודיה מבוגרת יותר או ילדה צעירה יותר וחיפוי עליה , כדי שלא תלקח למוות , לבין הובלתם של יהודים ליער , למען יצטרפו לפארטיזנים ? בין זה לזה - מוטל כנראה לפנינו עולם ומלואו המקשר , המהדק , המוסיף טעם מיוחד ומשמעות עמוקה יותר למעשים שנעשו . כל המדרגות , מדרגה אחר מדרגה , מובילות לדבר האנושי שאין למעלה הימנו . בסך הכל : עולם יהודי ואנושי שנחרב ונשאר מרחף אי שם בתוך תוכו של רוח האדם על הפחד התהומי שבו 3 - ועל הנעלה ביותר . "שבו חייקה גרוסמן כתבה את...
אל הספר