במקביל להצגת נושאי התפקידים כמשתפי פעולה , ושבאה לידי ביטוי בין היתר בכינוי קאפו , ניכרה גישה שהציגה אותם כנרדפים , קורבנות בעצמם , ניצולים שאי אפשר לשפוט , ודאי לא פורמלית , פעולות שביצעו בתקופת השואה . גישה זו מעידה כי עוד בשנים שקדמו למשפט אייכמן היה יחסו של הציבור הישראלי לנושאי תפקידים מורכב ולא פשטני , וכי היה ניסיון , כמאמרו של פרימו לוי , לבלום את התשוקה לפשט ולדחות ככל האפשר את הדיכוטומיה ל'טובים' 48 ' . 'רעים'ו דוד בךגוריון דיבר על הבעיה הזאת בימים של פרשת קסטנר : . 144 מרגיטה שוואלב , "יהודיות מסלובקיה במחנה אושוויץ" ( תרגום : יהושע ביכלר , ( ילקוט מורשת נג , נובמבר , 1992 עמ' 97 . 98 . 145 ביכלר , "ראשונות בגיא , "ההרגה שם , עמ' 19 . 50 . 146 אלכסנדר , קאפו . . 147 פרנסיס קוסל בראיון לאסתר דר , קאפו . . 148 פרימו לוי , השוקעים והניצולים , תל אביב : עם עובד , , 1991 עמ' . 28 " היהודים שישבו לבטח בימי היטלר אל ייקחו על עצמם לשפוט את אחיהם שנשרפו ונטבחו וגם המעטים שניצלו . בני דורנו שלא טעמו טעם גהינום זה - 149 מוטב להם ( לפי עניות דעתי ) לידום ביגון . "ובענווה ההכרה נבטה ...
אל הספר